I  served in Golani in the Israeli army and was in Lebanon at the same time as Tito.

For a few days we guarded in the base together and I had a few conversations with Tito. On that terrible night we were in a nearby base and we could hear that things were not going as planned. And of course over the coming hours the full picture became clear.

I was in the army as a volunteer and left the army and came back to the UK a few months after that night. I did not know Tito very well, but in those few times we spoke I remember his big smile and bright eyes. Yom Hazikaron I always think of him, this year I found your website.

I wanted to let you know that his memory is still alive I have his picture, I tell my family and friends about him. He should have lived a long and happy life and I can see through what you are doing you are keeping his memory strong.

I wanted to send you my love and let you know that in our little way his name is being remembered here too.

All my love.

Eli

כששמעתי לראשונה על מות סגן לירז רז טיטו ז"ל הייתי בדרכי לפגוש חבר ,הידיעה המרה תפסה אותי באמצע נהיגה תוך כדי זה שאני שומע על הדיווחים על ההיתקלות של הכוח בגזרת לבנון.
נפתחה אש מנשק אוטומטי מטווח קצר (כמטר) , ממכת האש הראשונה נפגעו איתן ,ולירז.
סגן דוד גרנית שהיה מאחור פתח בירי תגובה ותוך כדי כך הוא נפצע. בעודו פצוע הזעיק את החיילים האחרים והורה לפנות את איתן ולירז שנהרגו.
גרנית מת מפצעיו לאחר מכן. מכאן ואילך התנהל קרב קשה עם המחבלים שתוצאתו חמישה חיילים פצועים.
לקח לי מספר דקות לעכל האם שמעתי נכון, אולי זו טעות, אולי לא שמעתי נכון, אך לאחר מספר בירורים הידיעה המרה והקשה על דבר מותו הפכה למציאות.
באותם רגעים ראיתי אל מולי את דמותו המרשימה והאצילית של לירז , מפקד ואדם , גבוה ונאה, חייכן ,אינטלגנט, שהיה חבר קרוב שאת מרבית התיכון הוא למד באותה הכיתה שליאני מתקשה גם היום לדבר על לירז בלשון עבר כי גם אני כמו שאר חבריו מתקשים לעכל ולהאמין שהוא לא חלק מאיתנו היום
כיצד ייתכן שאדם כזה נפרד מאתנו בכזו מהירות? כיצד ייתכן שאדם כה מוערך הולך מאתנו כשרבים עוד ממתינים להנות ממעשיו הטובים ותרומתו הרבה כשם שעה שנים.
זכיתי להכיר מקרוב את סגן לירז טיטו , למדנו במשך שלוש שנים בתיכון ברנר בעיר פ"ת התחברתי ללירז בצחוקים שהעברנו בשיעורים, ולמדתי להכירו בחצר בית הספר, הוא היה אינטלגנט, ונאה ,שאת כל מרציו השקיע בחבריו, הוא היה המפקד בחבורה, והמצפן ולב הקבוצה.
אהבתי אותו כמו אח ,לירז העריץ את הצבא ותמיד שאף להיות מפקד וקצין, תמיד אמרתי לו שהוא יהיה מפקד גדול, ועוד יחליף את הרמטכ"ל, ללירז היה תכונות שרק מכריו ידעו לראות, הוא ניחן בכושר ביטוי, והנהגה מהטובים שהכרתי מה שייחד את לירז, הוא סבלנותו, והקשבתו, אדם נוח, נעים הליכות שידע לקחת החלטות נכונות בפעילותו. מיותר לציין שהיה לו חזון מאוד ברור "הגנה על הארץ בכל מחיר ".לירז שדחף ופעל נמרצות למען צבא הגנה לישראל תמיד היה אומר "אם לא נשרת את מדינתנו הקטנה אף אחד לא יכבד אותנו בעולם " משפט זה מהדהד באזני תמיד שכן זה איננו ברור מאליו
לרבים מאתנו. צריך הרבה ענווה, מנהיגות אמיתית ויושר כדי להבין את מילותיו באותן שנים.
ועל כן לירז כשם שדאגת שנשרת את מדינתנו ואף נמות למענה נזכור אותך ונכבד אותך כי בפעלך הרב ומסירותך הרבה, גם אתה הפכת למנהיג.
למדתי הרבה ממקצועיותו ואופיו הטוב, ראיתי בעיניו את יכולת ההנהגה ,והידע בכל תחום שבקשתי שיסייע לי. והוא ידע להנעים את זמנו בניגון פסנתר והאזנה למוסיקת של שנות ה 80
האמין במה שעשה, ותמיד נלחם על מה שנכון ולא על מה שצודק,הוא קסם לכל אדם שהכיר,ואף השרה אנרגיות חיוביות לכל דורש.
אין בפי מילים אשר יטיבו לתאר את מידת הערכתי והערצתי אליו. היה בינינו קשר אדוק שכן ראיתי בו הרבה יותר מסתם חבר אמיתי, אלא אח ,וכשמאבדים אח כה יקר הכאב הוא גדול מנשוא.
גם עכשיו כשאני מדבר עליו בלשון עבר ,אני מאוד מתקשה, ומתמלא בדמעות ,אני חב ללירז המון, הוא תמך, ועזר לי כמו לרבים אחרים ברגעים מכוננים. הוא סייע רבות גם אל מחוץ לשעות בית הספר, הצבא, והיה שם לכל דורש כשצריך אותו. לירז נפרד מאתנו בגופו, אך פרות מעשיו ותרומותו ישארו לעד. הדוגמא האישית והחזון שהוא הותיר ישארו איתי ועם רבים אחרים לנצח ועל זה הוא יכול להיות בטוח ולנוח בשלום.
למדתי ממנו הרבה ,ואמצתי המון מכישוריו הרבים. היתה לי את הזכות הגדולה להיות במחיצתו, לירז יזכר לעד כאדם ומפקד ישר ונחוש ויהווה דוגמא למופת למנהיגות אמיתית ואמיצה הרואה את טובת המדינה והארץ.

אח יקר ,

את החיוך, שמחת החיים, והאופטימיות שלך אזכור תמיד.

תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים ,אמן