משפחת טיטו היקרה,
מי יתן ולא תדעו צער מהו.
ברצוני להביע את הזדהותינו הכנה שלי נעם ושל אישתי מריאנה עם כאבכם הנורא על אובדן בנכם, האתר שבניתם להנצחתו מדהים ובאמת באמת מאוד נוגע ללב. אני באופן אישי הייתי זמן לא מבוטל בלבנון באמצע שנות השמונים ומכיר את המקום הארור הזה היטב שאתה לא ממש יודע אם תצא משם,לבסוף ברצוני לסיים ולאחל לכם רק טוב (עד כמה שאפשר)
מריאנה נעם דור וגלי שמעוני (השכנים מקומה ג').