שוב ושוב קשה לי להאמין, לירז הילד הקטן והשובב עם העיניים החולמניות כבר לא כאן, ביום בו ראיתי את תמונתו בעיתון סירבתי להאמין שזה הוא, אבל נוכחתי לדעת שהתבדיתי.
כולנו איבדנו דבר יקר ומתוק, פרח קטן ומקסים שהפך גדול ויפה.
לירז היה הילד שעליו השגחתי כשהיה קטן במשך כשנתיים ואף פעם לא היה משעמם בקרבתו.
ילד מלא אנרגיה ומרץ שלפעמים גם אותי התישה, מלא הומור ומצחיק.
לכם ההורים אני שולחת את תנחומי ושלא תדעו עוד צער ושתגדלו את בניכם לתפארת, מי ייתן ולא תדעו עוד צער.

ג'ולי כהן הרפ