לירז שלי

הערב אנו מציינים עשר שנים בלעדיך.
מי היה מאמין שכבר עברו עשר שנים.
וכאילו נפגשנו רק אתמול.
מי היה מאמין שכבר עברו  עשר שנים.
וכאילו לא נפגשנו כבר נצח.

כשהלכת מאיתנו, שעון הזמן  נעצר.
אחת לשנה, עוצרת כל המדינה לדקה דומיה.
ואצלנו הזמן עצר מלכת, ואנו נעצרנו לעשר שנים של דומיה.
עשר שנים של דמעות, כאב וזיכרונות …

יש לי זיכרון: היום שבו נולדת.

הפכת אותי לאבא. גאה, מבולבל ומבוהל. גיליתי שאני מועסק ב"עבודה" חדשה.
ביום הזה גייסת אותי למשרת חיי, משרה שהיא פול-טיים-ג'וב, משרה שבה אתה הוא הבוס, משרה לכל החיים.

יש לי זיכרון: אתה בן עשר.

חכם, אהוב ושובב. חברים מסביבך כל היום. הקריאות שלך ממלאות את השכונה. אני כועס עליך – לירז, קצת שקט! כמה השקט הזה קורע את אוזניי כיום. מה לא הייתי  נותן בשביל שתפריע לי היום עם קצת רעש…ויש לי זיכרון: בר המצווה שלך.

יש לי זיכרון: אתה בן עשרים.

כבר גבר. חייל. כל הניצנים שראינו אצלך כילד – מתחילים לפרוח. כמה הבטחה יש בך, לירז שלי. איזה עתיד מזהיר מחכה לך. אני אבא, כבר אין לי סבלנות לחכות.

יש לי זיכרון: היום בו נלקחת מאיתנו

היום לירז הייתי בחדר שלך. לא הרבה אני מבקר בו. מיששתי את הבגדים שלך, את המדים.
עיינתי במכתבים.
הבטתי מהחלון שלך, אל הנוף שהיית רואה בעיניך כל יום.
עשר שנים ונדמה שהזמן עצר מלכת.
כמה הייתי מוכן לתת כדי לחזור אחורה במנהרת הזמן?
ולחוות איתך עוד רגע אחד קטן ,בשביל  לחבק ולנשק אותך ולהתעורר מהחלום הרע שאופף אותי כבר 10 שנים.

לירז שלי,

אני רוצה לשוחח  איתך, מין שיחת גברים. אז תקשיב טוב לאבא.
אני רוצה שנדבר.
לא על העבר. אני רוצה שנדבר על העתיד.
העתיד שלך, שלי, של ברק ושלומי, האחים המקסימים שלך.
אני רוצה להסביר  לך
איך מתוך כלום אפשר לנסות לבנות ולהיבנות,
איך מתוך כלום אפשר בכל זאת לאחות את השברים.
אני יודע בוודאות שאתה מעולם לא הלכת מאיתנו.
אתה תמיד איתנו, בליבנו, בנשמתנו, בכל צעד מחיינו.
אני רואה אותך בכל מקום. אני שומע את קולך, את צחוקך המתגלגל, את צעדיך

שכחתי לספר לך לירז, חבר שלך מהצבא סיפר לי, שנולד לו ילד. תינוק. עכשיו הוא אבא.
היום אני יודע לירז, שאנחנו ממשיכים ונמשיך לחיות.
וגם אם יהיה קשה – אנחנו נצליח. אנו נסמן מטרות – ונגיע אליהן. אנו נציב אתגרים ונכבוש אותם.
אנחנו נחיה ונשיג ונאהב ונתחתן ונביא ילדים – והכל בשבילך לירז. כי אתה איתנו תמיד.

היום אני יודע, שאת הכל אני עושה  ואעשה בשבילך, למענך.
אני רוצה שתהיה גאה באבא שלך. שתהיה גאה  באחים המדהימים שלך ברק ושלומי, כי עתידך הוא עתידנו.
השיר אומר: "אנו ניפגש בסוף דרכים ושאלות"
לי אין הרבה שאלות. הדרך פתוחה, ואנו נצעד בה לבטח, ואתה תביט עלינו מלמעלה, בחיוך רחב.