יום זיכרון זה מרגש אותי יותר מקודמיו – אולי הגיל עושה את שלו (32) או שזכרונות רבים מדי נדחקו בגלל שיגרת חיינו. וכך אני מוצא את עצמי יושב שעות על גבי שעות מול המחשב ומשוטט באתרי הזיכרון הרבים הקיימים ברשת. 4 מהם שייכים לפיקודים ומפקדים אשר איבדתי אני במהלך שירותי בצבא (1989-1992). חשתי צורך לשתף את המשפחה וחבריו של לירז בכאב ובזכרונות אשר בוודאי מלוים אותם יום יום. אין ספק שאובדן יקר כמו לירז הוא כבד מנשוא וכל מילה נוספת שלי לא תקל על האבידה. מניסיון של שנים יכול אני להעיד כי מעשה ההנצחה מקל במעט ועוזר לשמור על הרגעים הקטנים והאישיים ביותר אשר נמצאים, בוודאי, בזכרונו של כל אחד מכם.
למברגר שי