לירז,
השנה לא הצלחתי להגיע לאזכרה שלך…למרות שממש רציתי וניסיתי… אבל חליתי לפני כחצי שנה, ומצבי ממש לא טוב… נו טוב, אתה בטח יודע….
כל כך כעסתי על עצמי. אני מקווה שאתה לא כועס עליי…
זה לא בגלל ששכחתי… הרי אתה יודע שאני נזכרת בך כל יום.
הרי בינינו, טקס יש פעם בשנה… ואתה איתי במחשבות כל יום.
אז בבקשה תמיד תדע שאתה איתי, ושאני תמיד זוכרת אותך, חושבת עליך, ומספרת עליך לאנשים, כדי שידעו איזה נפלא היית.
אז עד שניפגש שוב,
אתה תמיד איתי,
אני (אלה)