שירתתי במפקדת האוגדה במרג'-עיון, במחלקת המודיעין, בשנים 1997-2000. אמנם לא הייתי מקורב ללירז אלא רק היכרתי את הפנים שלו וידעתי מיהו ומה הוא.
מרחוק יכולתי להתרשם בשמחה שתמיד היתה על פניו, בחברמניות שלו, תמיד מוקף בחברים ובאנשים שמעריכים אותו.
הקרב שבו הוא נפל היה אכן מהקשים ומהמורכבים שידענו באותה תקופה. עמידתו בראש הכוח, נפילתו הכואבת מאש האויב – מעידים שהוא היה גיבור אמיתי, אדם אמיץ, אדם בעל שיעור קומה גבוה ביותר.
אובדנו – הוא אובדן של העם כולו.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

משה ישראלי