שלום משפחת טיטו.
ממש במקרה יצא לי לראות את האתר לזכרו של לירז ואולי בהזדמנות זו אוכל לספר לכם על היכרותי עם לירז.
נפגשנו לראשונה בקורס הקצינים בבה"ד 1 , אני הגעתי מחיל התותחנים ובמקרה הינו באותו צוות ממש חדר ליד חדר.
את החוויות מהקורס לא אשכח לעולם, את הניווטים, את הלילות שבילינו בחוץ ואת ההווי שרובו נסוב סביב לירז.
לימים התקדמנו בשירות הצבאי והמפגש הבא שלי עם לירז היה ביק"ל כאשר הוא היה קצין ההנדסה ואני קמב"ץ תותחנים של פיקוד צפון.
צחקנו דיברנו והשלמנו פערים והבטחנו האחד לשני כי נשמור על קשר בהמשך .
את הלילה של ההתקלות אני זוכר היטב מכיוון שהייתי בחמ"ל של הפיקוד מתחילת המבצע ועד סיומו.
דבר אחד לא אשכח לעולם , את אחד החיילים מדווח בקשר " זה איתן ולירז" …..
באותו רגע כאילו נשמטה הקרקע מרגלי המכה היתה כל כך חזקה גם בגלל היכרותי עם לירז וגם בגלל התרשמותי מאיתן בתחקירים לפני המבצע , לא חשבנו שלהם זה יכול לקרות.
זכרונו של לירז, אומץ ליבו ,חוש ההומור שלו , והחיוך התמידי ישארו עימי לעד.
מי יתן ולא תדעו עוד צער לעולם.
סיון גרשון.