ארכיון הקטגוריה: ספר זיכרון

ספר הזיכרון נועד לקבץ סיפורים וזכרונות אודות לירז.
אם פגשתם בלירז ,חוויתם חוויה בלתי נשכחת בקירבתו או גלשתם לאתר ויש לכם תגובה – שתפו את שאר הגולשים, את החברים או את בני המשפחה.
אתם מוזמנים לכתוב לכתובת info@liraztito.com – כל סיפור מחיה מעט את זכרו בקירבנו.

הנה כמה תגובות, סיפורים וזיכרונות:

היום היום ממש היית צריך לחגוג 40

טיטו יא מלך!

היום היום ממש היית צריך לחגוג 40 שמח, הפיד שלך היה אמור להתפוצץ ממזל טובים. אנחנו כנראה היינו שומרים על קשר וירטואלי והייתי מאחלת לך שתמשיך לצחוק ולהצחיק. בטח כבר היית נשוי עם שלושה ילדים וג'יפ שטח. אולי אפילו נפגשים במקרה על אחד מהשבילים במדבר.. ואם נחזור לחגיגה, אני בטוחה שזו היתה מסיבה ענקית כי כולם אהבו אותך, ממשקית הת"ש בבהל"צ שהתחבאת ממנה אחרי שכולם צחקו שהיא נדלקה עליך, עד לזה שהיית חבר מדהים שאפילו באפטר מלבנון עם עיניים אדומות מעייפות קפצת לבקר חבר שנפצע בבית חולים והייתי שם לראות כמה שפוך היית.. תמיד היה אפשר לסמוך עליך, ככ לסמוך שנבחרת להיות קצין ההנדסה של סיירת צנחנים.

אמצע החיים. אז חשבנו שזה אמצע החיים, היום אני מבינה שלא טעמת ולו קמצוץ מהם. בום. נהרגת. לבנון. הלוויה. נשארת במאה העשרים ואנחנו כבר שמונה עשרה שנה במאה הבאה. לעולם לא אשכח שחיכיתי לבשורה נוראית כי ידעתי שיש ענן שחור ונוראי מרחף רק לא ידעתי מי. ואז את זר הכלולות של בת דודתך שהתחתנה ליל אמש והטילה את הזר הכל כך יפה ומאושר שלה על קברך הפתוח ועל החשיכה שאפפה פתאום את קברך. אח"כ נסענו לצפון וזה היה לילה ארוך ועצוב שאני זוכרת בו כל פרט, עד היום. בדיוק כמו לפני 19 שנה, ביום הזה שהוא יום הולדתך וגם זמן קצר אח"כ – יום מותך. אז 40 שמח לירז. אם היית פה היית חוגג היום חגיגה ענקית. אני בטוחה. אני עוד ימים ספורים בת 40 בעצמי ואת החגיגה שלי הולכת להקדיש גם קצת לך.

מזל טוב גבר! אזכור תמיד. מבטיחה.

מרב באבאי


פורסם בעמוד הפיסבוק לזכרו של לירז

טיטו יא מלך! היום היום ממש היית צריך לחגוג 40 שמח, הפיד שלך היה אמור להתפוצץ ממזל טובים. אנחנו כנראה היינו שומרים על קשר…

Posted by Merav Babai on Wednesday, February 21, 2018

his memory is still alive

I  served in Golani in the Israeli army and was in Lebanon at the same time as Tito.
For a few days we guarded in the base together and I had a few conversations with Tito. On that terrible night we were in a nearby base and we could hear that things were not going as planned. And of course over the coming hours the full picture became clear.
I was in the army as a volunteer and left the army and came back to the UK a few months after that night. I did not know Tito very well, but in those few times we spoke I remember his big smile and bright eyes. Yom Hazikaron I always think of him, this year I found your website.
I wanted to let you know that his memory is still alive I have his picture, I tell my family and friends about him. He should have lived a long and happy life and I can see through what you are doing you are keeping his memory strong.
I wanted to send you my love and let you know that in our little way his name is being remembered here too.
All my love.
Eli

אין בכוחן של מילים לנחם

משפחת טיטו היקרה

אני יודע שאין בכוחן של מילים לנחם
אך רוצה אני ביום זה לחזק אתכם
להביע את רגשי ההשתתפות הכנים בצערכם הכבד
אוהב ומחבק
דוד חיים

עם אותו חיוך

כמדי שנה בכל יום הזיכרון, האדם הראשון שעולה לי בזכרונות הוא לירז טיטו ז"ל. את הבחור המקסים הזה הכרתי לראשונה בחטיבת ביניים ברנר. מכל הכיתה דווקא את לירז אני זוכר היטב כשקיבל אותי, עולה חדש באותה העת,  בפתיחות וכמובן בחיוך בלתי נשכח.
לצערי דרכינו נפרדו לקראת הלימודים בתיכון ורצה הגורל וכעבור שנים הפגיש אותנו על מדים בתחנת האוטובוס בעין גנים תקופה קצרה לפני שנפל בלבנון. פגשתי אז בחור גאה בהישגיו בצבא עם שאיפות ומוכוון מטרה, ואיך לא, עם אותו חיוך המדהים שלו.
לירז, כואב הלב שאינך פיזית איתנו אבל אתה תמיד בליבי  ואזכור אותך תמיד! זאת הייתה זכות להכיר אותך ולו לתקופה קצרה.

יהיה זכרך ברוך

גנאדי (צביקה) פוקס

אני חי כאן בזכותו

לא זכיתי להכיר את בנכם הי"ד  אך אני חי כאן בזכותו
אני יודע שאין נחמה לאסונכם הכבד
אך הרשו לי לחזקככם ולו במעט בדברים אלו
ולהביע את צערי הכבד על נפילתו
שלכם ברגשי כבוד והשתתפות כנה בצערכם הכבד
דוד חיים

לא נשכח

כששמעתי לראשונה על מות סגן לירז רז טיטו ז"ל הייתי בדרכי לפגוש חבר ,הידיעה המרה תפסה אותי באמצע נהיגה תוך כדי זה שאני שומע על הדיווחים על ההיתקלות של הכוח בגזרת לבנון .

נפתחה אש מנשק אוטומטי מטווח קצר (כמטר) , ממכת האש הראשונה נפגעו איתן ,ולירז.

סגן דוד גרנית שהיה מאחור פתח בירי תגובה ותוך כדי כך הוא נפצע. בעודו פצוע הזעיק את החיילים האחרים והורה לפנות את איתן ולירז שנהרגו.

גרנית מת מפצעיו לאחר מכן. מכאן ואילך התנהל קרב קשה עם המחבלים שתוצאתו חמישה חיילים פצועים.

לקח לי מספר דקות לעכל האם שמעתי נכון, אולי זו טעות, אולי לא שמעתי נכון, אך לאחר מספר בירורים הידיעה המרה והקשה על דבר מותו הפכה למציאות..

באותם רגעים ראיתי אל מולי את דמותו המרשימה והאצילית של לירז , מפקד ואדם , גבוה ונאה, חייכן ,אינטליגנט , שהיה חבר קרוב שאת מרבית התיכון הוא למד באותה הכיתה שלי

אני מתקשה גם היום לדבר על לירז בלשון עבר כי גם אני כמו שאר חבריו מתקשים לעכל ולהאמין שהוא לא חלק מאיתנו היום

כיצד ייתכן שאדם כזה נפרד מאתנו בכזו מהירות? כיצד ייתכן שאדם כה מוערך הולך מאתנו כשרבים עוד ממתינים ליהנות ממעשיו הטובים ותרומתו הרבה כשם שעה שנים.

זכיתי להכיר מקרוב את סגן לירז טיטו ז"ל , למדנו במשך שלוש שנים בתיכון ברנר בעיר פ"ת

התחברתי ללירז בצחוקים שהעברנו בשיעורים , ולמדתי להכירו בחצר בית הספר בהפסקות, הוא היה אינטלגנט, ונאה ,שאת כל מרציו השקיע בחבריו , הוא היה המפקד בחבורה , והמצפן ולב הקבוצה .

אהבתי אותו כמו אח ,לירז העריץ את הצבא ותמיד שאף להיות מפקד וקצין , תמיד אמרתי לו שהוא יהיה מפקד גדול, ועוד יחליף את הרמטכ"ל , ללירז היה תכונות שרק מכריו ידעו לראות , הוא ניחן בכושר ביטוי, והנהגה מהטובים שהכרתי

מה שייחד את לירז , הוא סבלנותו, והקשבתו , אדם נוח, נעים הליכות שידע לקחת החלטות נכונות בפעילותו . מיותר לציין שהיה לו חזון מאוד ברור "הגנה על הארץ בכל מחיר ".

לירז שדחף ופעל נמרצות למען צבא הגנה לישראל תמיד היה אומר "אם לא נשרת את מדינתנו הקטנה ,אף אחד לא יכבד אותנו בעולם " משפט זה מהדהד באזני תמיד שכן זה איננו ברור מאליו לרבים מאתנו. צריך הרבה ענווה, מנהיגות אמיתית ויושר כדי להבין את מילותיו באותן שנים .

ועל כן לירז כשם שדאגת שנשרת את מדינתנו ואף נמות למענה נזכור אותך ונכבד אותך כי בפעלך הרב ומסירותך הרבה, גם אתה הפכת למנהיג .

למדתי הרבה ממקצועיותו ואופיו הטוב, ראיתי בעיניו את יכולת ההנהגה ,והידע בכל תחום שבקשתי שיסייע לי. והוא ידע להנעים את זמנו בניגון פסנתר והאזנה למוסיקת של שנות ה-80

האמין במה שעשה ,ותמיד נלחם על מה שנכון ולא על מה שצודק,הוא קסם לכל אדם שהכיר,ואף השרה אנרגיות חיוביות לכל דורש.

אין בפי מילים אשר יטיבו לתאר את מידת הערכתי והערצתי אליו. היה בינינו קשר אדוק שכן ראיתי בו הרבה יותר מסתם חבר אמיתי, אלא אח ,וכשמאבדים אח כה יקר הכאב הוא גדול מנשוא.

גם עכשיו כשאני מדבר עליו בלשון עבר ,אני מאוד מתקשה, ומתמלא בדמעות ,אני חב ללירז המון, הוא תמך, ועזר לי כמו לרבים אחרים ברגעים מכוננים.

הוא סייע רבות גם אל מחוץ לשעות בית הספר , הצבא ,והיה שם לכל דורש כשצריך אותו.

לירז נפרד מאתנו בגופו, אך פרות מעשיו ותרומתו ישארו לעד. הדוגמא האישית והחזון שהוא הותיר ישארו איתי ועם רבים אחרים לנצח ועל זה הוא יכול להיות בטוח ולנוח בשלום.

למדתי ממנו הרבה ,ואמצתי המון מכישוריו הרבים. הייתה לי את הזכות הגדולה להיות במחיצתו ,

לירז יזכר לעד כאדם ומפקד ישר ונחוש ויהווה דוגמא למופת למנהיגות אמיתית ואמיצה הרואה את טובת המדינה והארץ..

כתב :דניאל אוריה

http://ethiopia.ganan1.com/index.php?option=com_content&view=article&id=308:-q-&catid=34:2010-07-06-20-28-18

כשמאבדים אח כה יקר הכאב הוא גדול מנשוא

כששמעתי לראשונה על מות סגן לירז רז טיטו ז"ל הייתי בדרכי לפגוש חבר ,הידיעה המרה תפסה אותי באמצע נהיגה תוך כדי זה שאני שומע על הדיווחים על ההיתקלות של הכוח בגזרת לבנון.
נפתחה אש מנשק אוטומטי מטווח קצר (כמטר) , ממכת האש הראשונה נפגעו איתן ,ולירז.
סגן דוד גרנית שהיה מאחור פתח בירי תגובה ותוך כדי כך הוא נפצע. בעודו פצוע הזעיק את החיילים האחרים והורה לפנות את איתן ולירז שנהרגו.
גרנית מת מפצעיו לאחר מכן. מכאן ואילך התנהל קרב קשה עם המחבלים שתוצאתו חמישה חיילים פצועים.
לקח לי מספר דקות לעכל האם שמעתי נכון, אולי זו טעות, אולי לא שמעתי נכון, אך לאחר מספר בירורים הידיעה המרה והקשה על דבר מותו הפכה למציאות.
באותם רגעים ראיתי אל מולי את דמותו המרשימה והאצילית של לירז , מפקד ואדם , גבוה ונאה, חייכן ,אינטלגנט, שהיה חבר קרוב שאת מרבית התיכון הוא למד באותה הכיתה שליאני מתקשה גם היום לדבר על לירז בלשון עבר כי גם אני כמו שאר חבריו מתקשים לעכל ולהאמין שהוא לא חלק מאיתנו היום
כיצד ייתכן שאדם כזה נפרד מאתנו בכזו מהירות? כיצד ייתכן שאדם כה מוערך הולך מאתנו כשרבים עוד ממתינים להנות ממעשיו הטובים ותרומתו הרבה כשם שעה שנים.
זכיתי להכיר מקרוב את סגן לירז טיטו , למדנו במשך שלוש שנים בתיכון ברנר בעיר פ"ת התחברתי ללירז בצחוקים שהעברנו בשיעורים, ולמדתי להכירו בחצר בית הספר, הוא היה אינטלגנט, ונאה ,שאת כל מרציו השקיע בחבריו, הוא היה המפקד בחבורה, והמצפן ולב הקבוצה.
אהבתי אותו כמו אח ,לירז העריץ את הצבא ותמיד שאף להיות מפקד וקצין, תמיד אמרתי לו שהוא יהיה מפקד גדול, ועוד יחליף את הרמטכ"ל, ללירז היה תכונות שרק מכריו ידעו לראות, הוא ניחן בכושר ביטוי, והנהגה מהטובים שהכרתי מה שייחד את לירז, הוא סבלנותו, והקשבתו, אדם נוח, נעים הליכות שידע לקחת החלטות נכונות בפעילותו. מיותר לציין שהיה לו חזון מאוד ברור "הגנה על הארץ בכל מחיר ".לירז שדחף ופעל נמרצות למען צבא הגנה לישראל תמיד היה אומר "אם לא נשרת את מדינתנו הקטנה אף אחד לא יכבד אותנו בעולם " משפט זה מהדהד באזני תמיד שכן זה איננו ברור מאליו
לרבים מאתנו. צריך הרבה ענווה, מנהיגות אמיתית ויושר כדי להבין את מילותיו באותן שנים.
ועל כן לירז כשם שדאגת שנשרת את מדינתנו ואף נמות למענה נזכור אותך ונכבד אותך כי בפעלך הרב ומסירותך הרבה, גם אתה הפכת למנהיג.
למדתי הרבה ממקצועיותו ואופיו הטוב, ראיתי בעיניו את יכולת ההנהגה ,והידע בכל תחום שבקשתי שיסייע לי. והוא ידע להנעים את זמנו בניגון פסנתר והאזנה למוסיקת של שנות ה 80
האמין במה שעשה, ותמיד נלחם על מה שנכון ולא על מה שצודק,הוא קסם לכל אדם שהכיר,ואף השרה אנרגיות חיוביות לכל דורש.
אין בפי מילים אשר יטיבו לתאר את מידת הערכתי והערצתי אליו. היה בינינו קשר אדוק שכן ראיתי בו הרבה יותר מסתם חבר אמיתי, אלא אח ,וכשמאבדים אח כה יקר הכאב הוא גדול מנשוא.
גם עכשיו כשאני מדבר עליו בלשון עבר ,אני מאוד מתקשה, ומתמלא בדמעות ,אני חב ללירז המון, הוא תמך, ועזר לי כמו לרבים אחרים ברגעים מכוננים. הוא סייע רבות גם אל מחוץ לשעות בית הספר, הצבא, והיה שם לכל דורש כשצריך אותו. לירז נפרד מאתנו בגופו, אך פרות מעשיו ותרומותו ישארו לעד. הדוגמא האישית והחזון שהוא הותיר ישארו איתי ועם רבים אחרים לנצח ועל זה הוא יכול להיות בטוח ולנוח בשלום.
למדתי ממנו הרבה ,ואמצתי המון מכישוריו הרבים. היתה לי את הזכות הגדולה להיות במחיצתו, לירז יזכר לעד כאדם ומפקד ישר ונחוש ויהווה דוגמא למופת למנהיגות אמיתית ואמיצה הרואה את טובת המדינה והארץ.

דניאל אוריה

החיוך המקסים

משפחה יקרה,
את לירז לא זכיתי להכיר. אך תמיד בימי הזיכרון בתור נערה הייתי מחכה לסרט לזכרו של לירז.
תמיד אזכור את הצחוק, החיקויים שעשה לחייליו, ואת החיוך המקסים.
בחור יפה תואר, חתיך וכל כך אהוב על כולם.
לירז חקוק לי בזיכרון למרות שלא זכיתי להכיר אותו.
משפחה יקרה, תהיו חזקים וגאים בבנכם היקר.
שלא תדעו עוד צער,
אדוה.