ארכיון הקטגוריה: ספר זיכרון

ספר הזיכרון נועד לקבץ סיפורים וזכרונות אודות לירז.
אם פגשתם בלירז ,חוויתם חוויה בלתי נשכחת בקירבתו או גלשתם לאתר ויש לכם תגובה – שתפו את שאר הגולשים, את החברים או את בני המשפחה.
אתם מוזמנים לכתוב לכתובת info@liraztito.com – כל סיפור מחיה מעט את זכרו בקירבנו.

הנה כמה תגובות, סיפורים וזיכרונות:

אין בכוחן של מילים לנחם

משפחת טיטו היקרה

אני יודע שאין בכוחן של מילים לנחם
אך רוצה אני ביום זה לחזק אתכם
להביע את רגשי ההשתתפות הכנים בצערכם הכבד
אוהב ומחבק
דוד חיים

עם אותו חיוך

כמדי שנה בכל יום הזיכרון, האדם הראשון שעולה לי בזכרונות הוא לירז טיטו ז"ל. את הבחור המקסים הזה הכרתי לראשונה בחטיבת ביניים ברנר. מכל הכיתה דווקא את לירז אני זוכר היטב כשקיבל אותי, עולה חדש באותה העת,  בפתיחות וכמובן בחיוך בלתי נשכח.
לצערי דרכינו נפרדו לקראת הלימודים בתיכון ורצה הגורל וכעבור שנים הפגיש אותנו על מדים בתחנת האוטובוס בעין גנים תקופה קצרה לפני שנפל בלבנון. פגשתי אז בחור גאה בהישגיו בצבא עם שאיפות ומוכוון מטרה, ואיך לא, עם אותו חיוך המדהים שלו.
לירז, כואב הלב שאינך פיזית איתנו אבל אתה תמיד בליבי  ואזכור אותך תמיד! זאת הייתה זכות להכיר אותך ולו לתקופה קצרה.

יהיה זכרך ברוך

גנאדי (צביקה) פוקס

אני חי כאן בזכותו

לא זכיתי להכיר את בנכם הי"ד  אך אני חי כאן בזכותו
אני יודע שאין נחמה לאסונכם הכבד
אך הרשו לי לחזקככם ולו במעט בדברים אלו
ולהביע את צערי הכבד על נפילתו
שלכם ברגשי כבוד והשתתפות כנה בצערכם הכבד
דוד חיים

לא נשכח

כששמעתי לראשונה על מות סגן לירז רז טיטו ז"ל הייתי בדרכי לפגוש חבר ,הידיעה המרה תפסה אותי באמצע נהיגה תוך כדי זה שאני שומע על הדיווחים על ההיתקלות של הכוח בגזרת לבנון .

נפתחה אש מנשק אוטומטי מטווח קצר (כמטר) , ממכת האש הראשונה נפגעו איתן ,ולירז.

סגן דוד גרנית שהיה מאחור פתח בירי תגובה ותוך כדי כך הוא נפצע. בעודו פצוע הזעיק את החיילים האחרים והורה לפנות את איתן ולירז שנהרגו.

גרנית מת מפצעיו לאחר מכן. מכאן ואילך התנהל קרב קשה עם המחבלים שתוצאתו חמישה חיילים פצועים.

לקח לי מספר דקות לעכל האם שמעתי נכון, אולי זו טעות, אולי לא שמעתי נכון, אך לאחר מספר בירורים הידיעה המרה והקשה על דבר מותו הפכה למציאות..

באותם רגעים ראיתי אל מולי את דמותו המרשימה והאצילית של לירז , מפקד ואדם , גבוה ונאה, חייכן ,אינטליגנט , שהיה חבר קרוב שאת מרבית התיכון הוא למד באותה הכיתה שלי

אני מתקשה גם היום לדבר על לירז בלשון עבר כי גם אני כמו שאר חבריו מתקשים לעכל ולהאמין שהוא לא חלק מאיתנו היום

כיצד ייתכן שאדם כזה נפרד מאתנו בכזו מהירות? כיצד ייתכן שאדם כה מוערך הולך מאתנו כשרבים עוד ממתינים ליהנות ממעשיו הטובים ותרומתו הרבה כשם שעה שנים.

זכיתי להכיר מקרוב את סגן לירז טיטו ז"ל , למדנו במשך שלוש שנים בתיכון ברנר בעיר פ"ת

התחברתי ללירז בצחוקים שהעברנו בשיעורים , ולמדתי להכירו בחצר בית הספר בהפסקות, הוא היה אינטלגנט, ונאה ,שאת כל מרציו השקיע בחבריו , הוא היה המפקד בחבורה , והמצפן ולב הקבוצה .

אהבתי אותו כמו אח ,לירז העריץ את הצבא ותמיד שאף להיות מפקד וקצין , תמיד אמרתי לו שהוא יהיה מפקד גדול, ועוד יחליף את הרמטכ"ל , ללירז היה תכונות שרק מכריו ידעו לראות , הוא ניחן בכושר ביטוי, והנהגה מהטובים שהכרתי

מה שייחד את לירז , הוא סבלנותו, והקשבתו , אדם נוח, נעים הליכות שידע לקחת החלטות נכונות בפעילותו . מיותר לציין שהיה לו חזון מאוד ברור "הגנה על הארץ בכל מחיר ".

לירז שדחף ופעל נמרצות למען צבא הגנה לישראל תמיד היה אומר "אם לא נשרת את מדינתנו הקטנה ,אף אחד לא יכבד אותנו בעולם " משפט זה מהדהד באזני תמיד שכן זה איננו ברור מאליו לרבים מאתנו. צריך הרבה ענווה, מנהיגות אמיתית ויושר כדי להבין את מילותיו באותן שנים .

ועל כן לירז כשם שדאגת שנשרת את מדינתנו ואף נמות למענה נזכור אותך ונכבד אותך כי בפעלך הרב ומסירותך הרבה, גם אתה הפכת למנהיג .

למדתי הרבה ממקצועיותו ואופיו הטוב, ראיתי בעיניו את יכולת ההנהגה ,והידע בכל תחום שבקשתי שיסייע לי. והוא ידע להנעים את זמנו בניגון פסנתר והאזנה למוסיקת של שנות ה-80

האמין במה שעשה ,ותמיד נלחם על מה שנכון ולא על מה שצודק,הוא קסם לכל אדם שהכיר,ואף השרה אנרגיות חיוביות לכל דורש.

אין בפי מילים אשר יטיבו לתאר את מידת הערכתי והערצתי אליו. היה בינינו קשר אדוק שכן ראיתי בו הרבה יותר מסתם חבר אמיתי, אלא אח ,וכשמאבדים אח כה יקר הכאב הוא גדול מנשוא.

גם עכשיו כשאני מדבר עליו בלשון עבר ,אני מאוד מתקשה, ומתמלא בדמעות ,אני חב ללירז המון, הוא תמך, ועזר לי כמו לרבים אחרים ברגעים מכוננים.

הוא סייע רבות גם אל מחוץ לשעות בית הספר , הצבא ,והיה שם לכל דורש כשצריך אותו.

לירז נפרד מאתנו בגופו, אך פרות מעשיו ותרומתו ישארו לעד. הדוגמא האישית והחזון שהוא הותיר ישארו איתי ועם רבים אחרים לנצח ועל זה הוא יכול להיות בטוח ולנוח בשלום.

למדתי ממנו הרבה ,ואמצתי המון מכישוריו הרבים. הייתה לי את הזכות הגדולה להיות במחיצתו ,

לירז יזכר לעד כאדם ומפקד ישר ונחוש ויהווה דוגמא למופת למנהיגות אמיתית ואמיצה הרואה את טובת המדינה והארץ..

כתב :דניאל אוריה

http://ethiopia.ganan1.com/index.php?option=com_content&view=article&id=308:-q-&catid=34:2010-07-06-20-28-18

כשמאבדים אח כה יקר הכאב הוא גדול מנשוא

כששמעתי לראשונה על מות סגן לירז רז טיטו ז"ל הייתי בדרכי לפגוש חבר ,הידיעה המרה תפסה אותי באמצע נהיגה תוך כדי זה שאני שומע על הדיווחים על ההיתקלות של הכוח בגזרת לבנון.
נפתחה אש מנשק אוטומטי מטווח קצר (כמטר) , ממכת האש הראשונה נפגעו איתן ,ולירז.
סגן דוד גרנית שהיה מאחור פתח בירי תגובה ותוך כדי כך הוא נפצע. בעודו פצוע הזעיק את החיילים האחרים והורה לפנות את איתן ולירז שנהרגו.
גרנית מת מפצעיו לאחר מכן. מכאן ואילך התנהל קרב קשה עם המחבלים שתוצאתו חמישה חיילים פצועים.
לקח לי מספר דקות לעכל האם שמעתי נכון, אולי זו טעות, אולי לא שמעתי נכון, אך לאחר מספר בירורים הידיעה המרה והקשה על דבר מותו הפכה למציאות.
באותם רגעים ראיתי אל מולי את דמותו המרשימה והאצילית של לירז , מפקד ואדם , גבוה ונאה, חייכן ,אינטלגנט, שהיה חבר קרוב שאת מרבית התיכון הוא למד באותה הכיתה שליאני מתקשה גם היום לדבר על לירז בלשון עבר כי גם אני כמו שאר חבריו מתקשים לעכל ולהאמין שהוא לא חלק מאיתנו היום
כיצד ייתכן שאדם כזה נפרד מאתנו בכזו מהירות? כיצד ייתכן שאדם כה מוערך הולך מאתנו כשרבים עוד ממתינים להנות ממעשיו הטובים ותרומתו הרבה כשם שעה שנים.
זכיתי להכיר מקרוב את סגן לירז טיטו , למדנו במשך שלוש שנים בתיכון ברנר בעיר פ"ת התחברתי ללירז בצחוקים שהעברנו בשיעורים, ולמדתי להכירו בחצר בית הספר, הוא היה אינטלגנט, ונאה ,שאת כל מרציו השקיע בחבריו, הוא היה המפקד בחבורה, והמצפן ולב הקבוצה.
אהבתי אותו כמו אח ,לירז העריץ את הצבא ותמיד שאף להיות מפקד וקצין, תמיד אמרתי לו שהוא יהיה מפקד גדול, ועוד יחליף את הרמטכ"ל, ללירז היה תכונות שרק מכריו ידעו לראות, הוא ניחן בכושר ביטוי, והנהגה מהטובים שהכרתי מה שייחד את לירז, הוא סבלנותו, והקשבתו, אדם נוח, נעים הליכות שידע לקחת החלטות נכונות בפעילותו. מיותר לציין שהיה לו חזון מאוד ברור "הגנה על הארץ בכל מחיר ".לירז שדחף ופעל נמרצות למען צבא הגנה לישראל תמיד היה אומר "אם לא נשרת את מדינתנו הקטנה אף אחד לא יכבד אותנו בעולם " משפט זה מהדהד באזני תמיד שכן זה איננו ברור מאליו
לרבים מאתנו. צריך הרבה ענווה, מנהיגות אמיתית ויושר כדי להבין את מילותיו באותן שנים.
ועל כן לירז כשם שדאגת שנשרת את מדינתנו ואף נמות למענה נזכור אותך ונכבד אותך כי בפעלך הרב ומסירותך הרבה, גם אתה הפכת למנהיג.
למדתי הרבה ממקצועיותו ואופיו הטוב, ראיתי בעיניו את יכולת ההנהגה ,והידע בכל תחום שבקשתי שיסייע לי. והוא ידע להנעים את זמנו בניגון פסנתר והאזנה למוסיקת של שנות ה 80
האמין במה שעשה, ותמיד נלחם על מה שנכון ולא על מה שצודק,הוא קסם לכל אדם שהכיר,ואף השרה אנרגיות חיוביות לכל דורש.
אין בפי מילים אשר יטיבו לתאר את מידת הערכתי והערצתי אליו. היה בינינו קשר אדוק שכן ראיתי בו הרבה יותר מסתם חבר אמיתי, אלא אח ,וכשמאבדים אח כה יקר הכאב הוא גדול מנשוא.
גם עכשיו כשאני מדבר עליו בלשון עבר ,אני מאוד מתקשה, ומתמלא בדמעות ,אני חב ללירז המון, הוא תמך, ועזר לי כמו לרבים אחרים ברגעים מכוננים. הוא סייע רבות גם אל מחוץ לשעות בית הספר, הצבא, והיה שם לכל דורש כשצריך אותו. לירז נפרד מאתנו בגופו, אך פרות מעשיו ותרומותו ישארו לעד. הדוגמא האישית והחזון שהוא הותיר ישארו איתי ועם רבים אחרים לנצח ועל זה הוא יכול להיות בטוח ולנוח בשלום.
למדתי ממנו הרבה ,ואמצתי המון מכישוריו הרבים. היתה לי את הזכות הגדולה להיות במחיצתו, לירז יזכר לעד כאדם ומפקד ישר ונחוש ויהווה דוגמא למופת למנהיגות אמיתית ואמיצה הרואה את טובת המדינה והארץ.

דניאל אוריה

החיוך המקסים

משפחה יקרה,
את לירז לא זכיתי להכיר. אך תמיד בימי הזיכרון בתור נערה הייתי מחכה לסרט לזכרו של לירז.
תמיד אזכור את הצחוק, החיקויים שעשה לחייליו, ואת החיוך המקסים.
בחור יפה תואר, חתיך וכל כך אהוב על כולם.
לירז חקוק לי בזיכרון למרות שלא זכיתי להכיר אותו.
משפחה יקרה, תהיו חזקים וגאים בבנכם היקר.
שלא תדעו עוד צער,
אדוה.

ברגשי כבוד

לא זכיתי להכיר את בינכם היקר הי"ד
אך כמי שחי במדינה בזכותו עלי להוקיר תודה
אני יודע שאין ולו מעט נחמה לאסונכם
אך הנני מוצא לנכון לחזק אתכם ומי יתן וזה יקל ולו למעט על כאבכם העצום

ברגשי כבוד והשתתפות בצער כנים
דוד חיים

לא זכיתי להכיר את לירז

לא הכרתי את לירז, אבל אני לעולם לא אשכח אותו.
את החיוך היפה, והמבט החודר שמסתכל אליי מהמסך,
בחור חתיך, מצחיק, חברותי ואהוב על כולם.
כל יום זיכרון אני מחפשת לראות אם משדרים את הסרט על לירז טיטו.
מאחלת למשפחה שלא תדעו עוד צער,
ומצטערת כל כך שלא זכיתי להכיר את לירז